#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מז. א מה מקדש את הלחם שחיטה או זריקה, ומנין?<p dir=""rtl"">(שחטן לשמן וזרק דמן שלא לשמן מה דינו לענין אכילה ומעילה, האם נפסל ביוצא)</p>"	"לרבי רק בשחיטה שנאמר &quot;ואת האיל יעשה זבח שלמים לה' &quot; 'זבח' זביחה קובעת, ולכן שחטן לשמן וזרק שלא לשמן קדוש ואינו קדוש, דהינו לאביי קדוש לא גמור ותפיס פדיונו ולרבא קדוש ואינו ניתר ואינו תופס פדיונו (לגרסא שניה ברש&quot;י). ואליבא דר&quot;ע אולי יש להסתפק אם מותר באכילה.<p dir=""rtl"">רשב&quot;א אומר שגם זריקה מקדשת דכתיב &quot;יעשה&quot; כל עשיותיו (ו&quot;זבח&quot; בא לומר שבשעת שחיטה צריך שיהיה לחם), ונפדה ואינו נפסל ביוצא עד שיזרוק. </p>"	מנחות מז.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מז. ב 'בעא מיניה ר' שמואל בר רב יצחק מר' חייא בר אבא כבשי עצרת ששחטן לשמן וזרק דמן שלא לשמן, אותו הלחם מהו באכילה' אליבא דמאן הסתפק ומה הצדדים?	"לר&quot;א בר&quot;ש ודאי שאינו נאכל שהזריקה היא הקובעת, אף אליבא דרבי הרי אמרו אביי ורבא קדוש ואינו ניתר.<p dir=""rtl"">הסתפק אליבא דר&quot;ע דאמר שחיטה מועלת ליוצא, האם כמו שמועלת ליוצא לקבעו בפיגול אף שהזריקה אינה טובה, גם בלחם יועיל להתיר באכילה, או דלמא לחומרא אמר ולא לקולא. כל זה אליבא דרב ששת דס&quot;ל לר&quot;ע דזריקה מועלת ללחם ביוצא, אבל לרב פפא אף ר&quot;ע מודה לענין פיגול שלא מועיל ליוצא שאינו מגוף הזבח &lt;ע&quot;פ רש&quot;י&gt;.</p>"	מנחות מז.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מז. ג שתי הלחם שיצאו בין שחיטה לזריקה וזרק הדם חוץ לזמנו האם התפגל הלחם (כשהם בחוץ וכשחזרו), ובמה פליגי?	"לר&quot;א אין בלחם משום פיגול ולר&quot;ע יש בו משום פיגול <p dir=""rtl"">לרב ששת נחלקו כשהלחם בחוץ ושניהם ס&quot;ל כרבי ששחיטה מקדשת ונחלקו במחלוקתם האם זריקה מועלת ליוצא. לרב פפא איכא למימר (שבלחם לכו&quot;ע לא מועיל ליוצא שאינו מגוף הזבח) ונחלקו כשחזרו, ר&quot;א סבר כרבי דשחיטה מקדשת ונפסל ביוצא ור&quot;ע כרשב&quot;א ולא נתקדש בשחיטה ולא נפסל בזריקה וממילא שייך בו פיגול.</p>"	מנחות מז.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מז: בעא מיני' ר' ירמי' מר' זירא כבשי עצרת ששחטן לשמן ואבד הלחם מהו שיזרוק דמן שלא לשמן להתיר בשר באכילה?	פשט ר' זירא שלא יועיל, שאין דבר שנראה לשמו ונשחט לשמו ונדחה מלשמו ואינו כשר לשמו וכשר שלא לשמו (ואע&quot;ג שמצינו בתודה היא קרויה שלמים).	מנחות מז:		
